קיבוץ געש
קיבוץ געש
חסר רכיב

דבר המערכת/ מאת קרינה פלדמן

29/07/2019

לפני כשבוע קיבלנו את ההודעה העצובה והמכאיבה ביותר שיכולנו לקבל.

חברנו היקר והאהוב, רדי פילס, שם קץ לחייו, לאחר 22 שנים, של התמודדות בלתי פוסקת ומאתגרת, עם זכרונות העבר, מתקופת השירות הצבאי מאסון המסוקים.

ביום ראשון שעבר, רדי החליט לשים קץ לחייו לאחר שניסה בכל כוחו להתמודד עם הזכרונות הקשים, מצבי הרוח הבלתי נשלטים, מחשבות מטרידות על החברים שאיבד, על חייו שלו, כיצד ממשיכים לנהל אורח חיים תקין כאשר סוחבים יבלת ענקית על הגב?!

בני המשפחה וכל החברים הקרובים ליווינו אותו בחודשים האחרונים, בניסיון למצוא טיפול הולם לרדי. כוחותיו של רדי הלכו ונגמרו אט אט.

בכל מפגש שלי איתו, ניסינו לשוחח על מה שהוא מרגיש, לחשוב יחדיו מה ניתן לעשות למענו. המפגשים עם רדי לא היו פשוטים שכן, מבטו הסגיר את מצוקתו, קולו הלך ונחלש, עיניו הביטו אל הריצפה מתוך ייאוש גדול.

ישבתי מתבוננת מהצד, מתבוננת בו, עצבות היתה תוקפת אותי ובעיקר חוסר אונים, שאיני יכולה לסייע בכלום.

אני מכבדת את רצון נשמתו להיסתלק מהעולם, אמנם נותרנו המומים וכואבים. נותרנו עם עצבות עמוקה, נאלצים להשלים עם המצב החדש. רדי כבר לא יהיה איתנו יותר.

מידי יום, אני עוברת לפחות 3 פעמים ביום ליד ביתו של רדי, אשר ממוקם בדרך לביתי.

מעיפה מבט לעבר ביתו ורואה את הכיסא השחור שלו, ריק, עומד במקומו וליבי מתמלא בגעגועים רבים אליו.

כולי תקוה גדולה, שרדי הגיע למקום שקט ושלו שבו מחשבותיו כבר לא מטרידים אותו.


נוכחתי להבין כמה היית עטוף באהבה רבה של חבריך שכל כך אהבו אותך. במהלך השבעה, זרמו חברים אל בית ההורים ואל הסטודיו לנגרות שבו יצרת עבודות בעץ- מתנות לקרובים אלייך.

הבוקר הלכתי אל בית הקברות, רציתי להיות קרובה אל משכנך החדש, סיפרתי לך על השבוע שהיה, ביקשתי שתשמור עלינו מלמעלה ושמידי פעם, תבוא, תגיד שלום ותיתן לי להרגיש שאתה בסביבה.

לא נשכח אותך לעולם חבר יקר!.

נחבק את כל חבריך ונמשיך לתמוך בכל מי שרק יחפוץ, כמו שאתה היית חבר כל כך קרוב, תומך ואוהב.

יהי זכרו ברוך.

 

עלון ניבים געש, מוקדש לזכר חברנו היקר.

תודה רבה לשושי הר נוי על ההגהה.

מוזמנים לקרוא ולהגיב.

קריאה מהנה!

karinafeldman@gmail.com

 




תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב