קיבוץ געש
קיבוץ געש
חסר רכיב

היה שלום אבא/ מאת עמיר פז

11/02/2019

היה שלום אבא

אבא נולד בגרמניה בשנת 1924 בעיירה קטנה ליד מינכן, בה עברו עליו ילדותו ונעוריו. אבא עוד הספיק לחוות את אימת ליל הבדולח הזכור לשימצה, ואת הדרת היהודים מבתי הספר וממקומות העבודה. לטוב מזלה של המשפחה ומזלו שלו, הצליח אביו להשיג אשרות פליט לכל המשפחה לבוליביה דרך קרובים ומאכרים יהודים בדרום אמריקה. אבא הגיע לבוליביה כנער ושם למד נגרות בסיסית, מהסוג שנדיר לראות היום  – דהיינו שרוב העבודה בוצעה ביד עם כלים אלמנטריים בלבד כמו פטיש, מסור יד, ומקצוע.

הציונות בערה באבא, וכשנודע לו על התארגנות של קבוצה יהודית בארגנטינה לעליה ארצה ואולי גם להקמת קיבוץ חדש בה, לא היסס ועשה מעשה. בלילה חשוך גנב את הגבול לארגנטינה, וחבר לקבוצה. עוד בארגנטינה יצר אבא וגילף את השלט המעוטר של קן השומר הצעיר בארגנטינה, שלט אותו חילץ עשרות שנים מאוחר יותר מארגנטינה והובילו בדרך לא דרך, עד שנמסר למשמרת בגבעת חביבה. הגרעין הלטינו אמריקאי הגיע לישראל, ומייד נשלח לקיבוץ נגבה כדי לתגבר את חברי הקיבוץ לקראת המתקפה המצרית שעמדה בפתח. אבא כמעט ולא סיפר על מה שעבר עליו בקרב ההירואי ההוא, זולתי האמירה המצמררת "ראיתי המון אדם משחיר מסתער לכיווננו, ויריתי לתוכו עד שקנה הרובה שבידי האדים ולהט מחום". הוא כן ציין את חלקם הרב במערכה של חיים יערי, אריה סלוצקי, ויוסף כץ ז"ל. באחת ההפוגות יצא אבא מהמשלט בו שהה כדי לשאוף אוויר, וראה את דגל היישוב מוטל על הארץ. אבא אסף את הדגל ושמר עליו מכל משמר במשך שנים, עד שבאחד מימי השנה לציון הקרב נסע לנגבה והשיב לידי הקיבוץ את הדגל ההיסטורי.

אבא לא סלח לנסיונות של חברי נגבה לגמד את חלקו של הגרעין במערכה, ורק ספרו של פדרו גולדפרב הניח מעט את דעתו. הגרעין קבע משכנו בעלי קאסם, המרוחקת מגעש מספר קילומטרים מזרחה, וגם שם הראה אבא את כישורי הנגרות שלו – זכורני כיצד היה מותח בעיפרון קו ישר לאורך רב על קרש מבלי להסתייע כלל בסרגל. לפני המעבר לאתר הקבע, שלחה מזכירות הגרעין את אבא ועוד שני חברים לתור את האיזור, ואבא זכר שמה שראו היה בעיקר חול, ועץ ענק , הלא היא השקמה הבודדה.

כשעבר הגרעין לאתר געש הנוכחי, בנו אבא, אלישע קוגלר, ומשה שושן ז"ל את הצריפים הראשונים שאינם קיימים עוד, ואת הפגודה שעומדת בשיממונה עד היום. באותן שנים היה בארץ ביקוש לבניית צריפים, וחלק מהכנסות הקיבוץ הגיע מעבודת הצוות שבנה צריפים ברחבי הארץ. מאוחר יותר הקימו בגעש את הנגריה, ששימשה את הקיבוץ לכל צורך וענין. בנגריה השקיע אבא את כל מאודו במשך 35 שנים. לאחר שסיים לעבוד בה, הוצע לאבא לעבור לעבוד במטע, ואבא שתמיד חלם לעבוד בחקלאות נענה מייד, וגם שם השקיע את כל כולו בשיקום עצים צעירים ובהחלפת זנים. במקביל לכל אלה, למד אבא במשך שנתיים לימודי מחשבת ישראל וחגיו, והדבר הוביל אותו לאריה בן גוריון ז"ל שחיפש שותף לכתיבה ופירסום חומרים מסורתיים בגוון חילוני לקיבוצים. יחדיו הפיק הצמד מספר נאה של ילקוטי חג לגננות, ילקוט אבלות, וגולת הכותרת כונסה בספר המונומנטלי "אל ארץ חדשה אתה עובר" שיצא לאור לפני מספר שנים.

אבא פעל והטיף  לאורך כל חייו לציבור החילוני בישראל שלא להתבטל אל מול הדת, ושחובה עליו למלא את עגלתו (שלפי הדתיים ריקה היא) בחומר, תכנים, וערכים שמתאימים לו. אבא אף הגדיל לעשות, וכתב נוסח קדיש חילוני, המשמש בגעש ובעוד קיבוצים בזמני לוויות כתחליף לקדיש הדתי.

אנחנו כילדיו לא זכינו להרבה זמן אבא, עסוק וטרוד היה במפעלותיו הספרותיים, והימים היו ימי לינה משותפת, שהרחיקו את הילדים מההורים למשך רוב רובו המוחלט של היום. יחד עם זאת, אני חייב לך אבא את מעט הידע הנגרי שלמדתי ממך, את התפיסה שכל אדם רוצה שינהגו בו כבן אדם, ואת אהבת האדמה. אבא היה הומניסט מושבע עד יומו האחרון, ודגל בשוויון זכויות לכל. לא היה קל לאהוב אותך אבא, ואינני בטוח שעשיתי את מיטבי כדי לאהוב אותך. שנותיך האחרונות לא היו קלות, סבלת מעינויי נפש רבים, ומתחושה קשה שנפלת לעול על כולנו. כמה התחשבות היתה בך, שאיפשרת לנו מבלי דעת להיפרד ממך אתמול, ליהנות יחדיו מעוגת קרם שניט שכה אהבת, לציין את יומהולדתך ה 95 והאחרון יחד, למות מיתת נשיקה ללא סבל, ולתאם מראש עם היקום שיזיל עליך דמעות  בדמות גשם.  אם עשינו משהו שלא לרוחך, אם פגענו בכבודך בסידורי הלוויה, הרינו מבקשים ממך סליחה ומחילה. היה לנו אבא, ואיננו עוד. היה שלום אבא.

לצוות המרפאה :אין מילים בפינו כדי להודות די לצוות המרפאה, שעמל, טרח ודאג לאבינו המנוח, ותמיד היה זמין לכל פנייה או בקשה, תלונה או קובלנה, ויהיו הפעוטים ביותר. אתן דוגמא ומופת לכל מרפאה קהילתית באשר היא! אתן נכס שלא יסולא בפז!

Dear Wally,

There aren't enough words to describe our thanks and gratitude to you. The way you respected Aba and cared for him means so much for us. You were a very hard worker. You always kept the house sparkling clean and you made the garden beautifully green and full of flowers. The time you were in India was a real crisis for Aba, and only when you returned did he return to himself. We really hope that you can be placed with another lucky elderly person. We were truly blessed that you were the person who took care of our father. Thanks for everything.

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב