קיבוץ געש
קיבוץ געש
חסר רכיב

דברי פרידה מציקמן/ מאת שבתאי אבני

07/03/2019

קשה הפרידה מידיד  וחבר לדרך.

קשה הפרידה מציקמן,  האיש האהוב והמסור.

שכל חייו הציבוריים היו מוקדשים להקמתו וביצורו של הבית הזה, שכה אהב.

הייתה בהתמסרותו הזאת  סוג של נאיביות ומין הטוהר המאפיינים אנשים מסוימים הבוחרים והולכים בדרך של חזון והגשמה.

יש כאלה בכל שלבי ההיסטוריה.

 ציקמן היה אחד מהם.

החזון –או החלום - לבנות חברה חדשה, חיים חדשים בער בעצמותיו  עוד  בימי הילדות עם כניסתו לשומר הצעיר ונמשך לאורך כל 

הדרך כאן,  במרחבי  געש.

לפני מספר שנים קיבלנו את סיפור המשפחה המרתק מימי  הילדות בפולין, הנעורים בארגנטינה וכלה בגרותם בגעש.   

התרומה של אדם לחברה: בפעלתנותו, בערנותו לכל דבר המתרחש סביבו, הרצון תרום את חלקו לנוצר. למתהווה, לבנה על לבנה, 

נדבך על נדבך. עד הלום כזה היה ציקמן עבורנו.

כך היה בסיפורי הרומנים  שקרא ובצלילי המזיקה שכה אהב.

מימים של זוהר ואמונה לוהטת באו הימים של פיכחון והבנת המציאות המשתנה.

גם בימים כאלה הוא היה איתנו. בעצבות ובכאב.

הולך עוד אחד מראשוני הדור. החיים מתחלפים ואלה החיים וחוקי הטבע.

דור חדש בא במקומנו.

השנים האחרונות לא היו קלות עבור ציקמן. מול הדאגות על  העתיד  והשמיים הקודרים, אני בטוח שהוא , ציקמן  האמין בעתיד טוב 

יותר.

לחוה היקרה, הנאמנה והצמודה לכל אורך הדרך ולבנים והנכדות.

תנחומי ביום של כאב.

לציקמן, יהיה זכרך ברוך !!!                                                         

שבתאי אבני


תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב