קיבוץ געש
קיבוץ געש
חסר רכיב

מילה טובה כמוה כיום אביב (פתגם רוסי)/ מאת סיליה קסטין

07/04/2019

ימים מלאי אור ואביביים של חודש אפריל הניבו הרבה טיולים יפים ומהנים בהם נטלתי חלק. במשך חודש הצלחתי לחרוש קצת בסביבתנו ולראות את האביב צובע את השדות באלפי פרחים. איזו ארץ יפה יש לנו. פשוט  תענוג.

אז איפה היינו:

הר כרכום: שמעתם עליו? הוא נמצא בשטח אש ולהגיע אליו ניתן רק בשבתות וצריך לתאם עם כוחות צ.ה.ל. אז איך עושים זאת?.

אנו התקשרנו עם דזרטורס 4X4 ודרכם יצאנו לשטח.

ירדנו דרומה ביום שישי וניצלנו את היום לטיול בהר סהרונים ופרסת נקרות. מי שלא היה שם, חובה. מסלול מרשים שהוא חלק משביל ישראל. בערב ישנו במצפה רמון ובשבת בבוקר הג'יפ המוזמן עם הנהג שהוא גם המדריך התייצב אצלנו באכסנייה ויצאנו לדרך.

 לקח לנו ארבע שעות להגיע אל הר כרכום כי אסור לנסוע דרך כביש 10 המחבר את ניצנה לאילת. אז זה מחייב לעשות את הסיבוב דרך נחל ציחור.

 

זאת דרך קשוחה עם הרבה קפיצות אך הר כרכום הוא פשוט חוויה מרהיבה. ומה יש שם? במקום כמות מכובדת ביותר של ציורי האדם הקדמון

כ-40,000 חריטות אומנות סלע. על פי אחד החוקרים שחקר את האתר במשך שנים, פרופסור ענתי, מומחה במאובנים מאיטליה, הר כרכום הוא הר סיני. ביום בו היינו בהר הייתה רוח חזקה וטפטף עלינו גשם קל מה שלא הפריע לנו ליהנות מחווייה חד פעמית זאת. בהר למעלה יש גם כמה בריכות שהיו מלאות מים בגלל הגשמים הרבים שירדו במקום. המסלול בהר אינו קשה אך הנסיעה הכרוכה בו היא בהחלט מאתגרת.


בשישי-שבת אחר ירדנו, קבוצת שביל ישראל שלנו, לניצנה. המסלול סביב הישוב מלא באתרים שונים ומגוונים: ישנו פסל נתיב השלום של דני קרוון, תל ניצנה, חמוקי ניצנה ועוד.

עכשיו כל האיזור פורח ולתדהמתנו הלכנו כשמסביבנו שדות של כוכבנים, סביונים, פרגים ועוד. כל הנגב פורח. בדרך לניצנה פגשנו למזלנו באירוס הנגב. הקבוצה לנה בניצנה ובערב קיבלנו הסבר על המקום מפיו של אמיר צור, אח של איתן צור, שהוא כיום ש"ש במקום. היה מעניין לשמוע על כל הפעילויות המתרחשות שם: מתיכון לאוכלוסייה הבדואית, לכיתה של בנים חרדים ש"נפלטו" מהחברה החרדית, מקבוצה של צעירים רוסיים מבוגרים בגילאים 21-27 אשר באו ללמוד כאן מקצוע ולבדוק אפשרות לקליטה בארץ לקבוצה ס.ל.ה. "סטודנטים לפני ההורים" גם מחבר העמים אך צעירים יותר. בקיצור פעילות חינוכית ממדרגה ראשונה שחלק ממנה ממומנת מתרומות מחו"ל. היה מאוד מלמד.

לפני שהחום ייבש את כל הפרחים מסביבנו אנא צאו לטייל. בפארק שלנו הכל פורח. אל תפסידו עוד מעט הכל יהיה חום וקוצי.

מי שלא היה בפאב בערב עם חן קוגל ואריאל הורוביץ בהחלט פספס ערב מהנה ביותר. חן קוגל הממונה על "אבו כביר" הוא ממש בדרן. אמנם זה הומור שחור כי הוא מספר על רפואה משפטית אך מצד שני זה מעניין ביותר. אריאל הורוביץ שר משיריו המתוחכמים והנעים את האווירה.

עוד באותו שבוע נסענו לשמוע במוזיאון תל אביב את הזמרים יניב ד'אור, האח של דוד ד'אור, ומורין נהדר בליווי של הפסנתרנית המעולה אורית וולף. בהופעה הם ביצעו שירים של: אברהם חלפי, סשה ארגוב, נתן אלתרמן, אריק איינשטין ואהוד מנור לצד שירי אהבה איריים ופרסיים.


ומי שעוד לא ראה את הסרט "צ'מפיונס" שירוץ כי הוא בוודאי יצחק הרבה. זהו סרט חמלתי וכייפי. אודות

 

מה הסרט :

מרקוס, עוזר מאמן בקבוצת כדורסל מקצוענית, רב עם הבוס שלו וגורם בדרך לתאונת דרכים. לאחר שהוא מפוטר מעבודתו, הוא נשלח על ידי בית המשפט ל-90 שעות של עבודות שירות בקבוצת כדורסל המורכבת מגברים עם מוגבלויות. מה שמתחיל כעונש עבור מרקוס, הופך בהדרגה למסע של גילוי עצמי וידידות מופלאה.

 

אני גם רוצה להמליץ על שני הספרים האחרונים שקראתי :

שובי נפשי מאת יהודית רותם שמביא את הניגודים הרבים בין החברה החרדית לעולם החיצון.


יהודית רותם גדלה במשפחה חרדית, נישאה לבחור ישיבה, ולאחר עשרים וארבע שנות נישואים, יצאה בשאלה והתגרשה. יהודית לקחה איתה את שש בנותיה, ובנם היחיד נותר עם אביו. היא נישאה בשנית והתאלמנה ממנו ב-2014. אירוע שהשפיע עליה והשתרבב בעקיפין לספרה הנוכחי. אני נהניתי.

ספר אחר הוא הסוף של אדי מאת אדוארד לואי המביא את סיפור ילדותו והתבגרותו של אדי בלגל (שמו המקורי של המחבר) בעיירת פועלים בחבל פיקרדי שבצפון צרפת. מבעד לעיניו הרגישות של נער הומוסקסואל שאינו משתלב במפה החברתית של העיירה ומעורר בלבול ואימה בקרב בני משפחתו משום שאינו מתנהג באופן הגברי המקובל, מצטייר דיוקן עז מבע ונוקב של סביבה הספוגה עוני ואלכוהול, אלימות וייאוש,  עולם שבו חוקים קדומים מובילים את תושביו אל גורל ידוע מראש. בעולם הזה הנשים נועדות להיות קופאיות, והגברים עוברים היישר מבית הספר למפעל.

הספר כתוב טוב וברגישות יתרה.

 

אני רוצה לאחל לכל בית געש פסח מהנה ואביבי. 


חסר רכיב