קיבוץ געש
קיבוץ געש
חסר רכיב

געש בן 68/ מאת ערד סלוצקי

03/08/2019
קיבוץ געש בן 68, כבר שנה בפנסיה, וכמו רבים בגיל זה, גם קיבוצנו מנסה כל העת למצוא דרך לשלב בין שמירה על שגרה ויציבות מוכרים וטובים, לבין התחדשות ומציאת דרכים חדשות למצות את החיים. כשהתבקשתי לכתוב משהו לכבוד חג הקיבוץ, זו המחשבה הראשונה שעלתה לי לראש. אני מוצא הרבה הקבלות בין הדילמות שמעסיקות אדם מתבגר לארגון מתבגר. געש כקיבוץ בו גדלתי השתנה מאוד במשך השנים ומוצא עצמו מעת לעת בצומת ממנה הוא מתפתח למצב הבא. דברים מסוימים התיישנו וחלפו ודברים חדשים נוצרו ותופשים מקום מרכזי.

להבנתי תהליך טבעי זה של שינוי מתמיד, מפר מעת לעת את האיזונים וההסכמות בין שכבות האוכלוסיה השונות ויוצר את הקשיים המשליכים על לכידות החברתית ועל אמון הציבור במערכות קיבוץ.

באופן טבעי לרובנו יש נטייה להתרפק על הנוסטלגיה ולחשוב שפעם היה טוב יותר. אכן יש בזה משהו נחמד ומהנה. יחד עם זאת, אני לא בטוח שבניתוח קר של העובדות יש בזה מן האמת ההיסטורית. אני בוחר לראות בשינויים שעברו על הקיבוץ, מעין זרם מתמשך של התפתחות של חברה אנושית רגילה, שמושפע בעיקר מהגורם האנושי שמרכיב אותה, המשתנה כל העת.

דורות מתחלפים, אנשים חדשים מצטרפים, מציאות פנימית וחיצונית משפיעה על מסורת ודרכי ההתנהלות. כל אלו מייצרים שינוי מתמיד (כמו אצל כל אחד מאיתנו), אך מורגש בדרך כלל בצורה ברורה במצבי קיצון של משבר או התקדמות משמעותית.

העיסוק בעדכון אורחות החיים ופתרון מצוקות הדיור בהם עסוק הקיבוץ בתקופה הנוכחית, נובעים לדעתי ממצב בו חברים רבים מרגישים פער משמעותי בין התנהלות הדברים לבין הצרכים האישיים.  בראיה לאחור געש עבר מצבים לא פחות קשים מהנוכחיים, כמו בתקופת המעבר ללינה משפחתית, או שינוי אורחות החיים ב 2007, ידע לצלוח משברים ואתגרים אלו ויצא מהם מחוזק.

חשוב לי להדגיש שהרצון של חברים לסיפוק צרכיהם (בעבר ובהווה) הוא לגיטימי ואותנטי בעיני. לדעתי אין להתייחס לזה בראיה שיפוטית, מה נכון ומה לא, אלא להבין שזו המציאות ואין דרך אחרת לצאת ממנה מחוזקים, מלבד לייצר שיח ענייני ופתוח ובהדברות לחפש אחר פתרונות ולהגיע להסכמות מאוזנות ומציאותיות. אני סבור שיש להמנע ככל הניתן מהתנהלות חד צדדית המתעלמת מהאינטרס של האחר ו/או ניצול עמדת כח נקודתית של סקטור ספציפי. יש בכך להאיץ מאבקים פנימיים מיותרים ומזיקים, שיגרמו נזק רב (ולא ברור למי, גם אם לכאורה נראה שיש צד חזק)  ושהרי בסוף יפתרו בהדברות והסכמה חברתית חדשה. השאלה היא רק הדרך בה נבחר להגיע לשם.

מאחר ותפישת עולמי היא ש"הכל אנשים", אני אופטימי באשר לעתידו של געש. יש לי הערכה רבה לניסיון הנצבר בקרב החברים הותיקים והמנוסים העוסקים מזה שנים בתחומים שונים בקיבוץ, אבל לא פחות אני מוקסם כל פעם מחדש מפרץ הנעורים והחדשנות שמביא איתו הדור הצעיר המתחדש כל העת. אני מאמין בשילוב דורות ומגדרים בהובלת הקהילה קיבוצית. דבר שדווקא געש ידע להצטיין בו לאורך השנים, תוך שילוב כוחות פנימיים ומצטרפים חדשים. דוגמא נוכחית הוא הצרוף המחבק של תושבי צוקי ארסוף והזמנתם להיות חלק מאיתנו, הוא צעד נכון מאוד וראוי להערכה בכיוון זה לדעתי, דבר שאינו מובן מאליו בקהילות קיבוציות אחרות.

המצב הנוכחי בו קיים מתח חברתי, יחלוף אם נדע להתנהל בכבוד ההדדי, שיתוף פעולה בינינו. המפתח להתקדמות בעיני מצוי במתן אמון אחד בשני וקבלת רעיונות חדשים ללא ביטול אוטומטי של ההסכמות הקודמות. בקיצור התפתחות הדרגתית מובלת באומץ ובאופן מושכל. ואם ניתן לבקש, עם פחות סיסמאות וקיצורי דרך, שבעולם התקשורתי של ימינו תופסים מקום משמעותי בהוויה והתודעה הציבורית. אולי יש בזה מסר קצת "איטי" ביחס לתרבות ה"עכשיו ומייד" בה אנו מוקפים,  אך לדעתי יש בכך בסיס ליצירת מציאות יציבה ואיכותית יותר לרוב החברים.

אני בטוח שאם נדע להעריך את כל הטוב (הרב) שיש בהווה בו אנו חיים, לבטוח בעצמנו ולתלת אמון ביכולתינו לשתף פעולה לייצר שינוי בהסכמה, נמשיך להתפתח כקיבוץ שטוב לחיות בו לעוד שנים רבות.

מזל טוב לכל בית געש.




תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב